עמדו של הסכם ממון
ענת ויוסי (שמות בדויים) יצאו במשך 5 שנים.
במהלך תקופה זו עינת נכנסה להריון מיוסי ולכן ביקשה להתחתן עימו.
יוסי שהיה בעל רכוש רב הסכים להתחתן עם עינת תחת התנאי הבא: קודם לנשואים עינת תחתום על הסכם ממון בו יקבע: "רכושו של יוסי, קודם לנישואים, והתמורה העתידית מרכוש זה ישאר בבעלותו הבלעדית של יוסי."
באין ברירה עינת הסכימה ואף חתמה למול עו"ד על הסכם זה, אך לא אישרה את ההסכם בבית המשפט ו/או למול נוטריון.
לאחרונה, מערכת היחסים של יוסי ועינת עלו על שרטון והם החליטו להתגרש.
כיום, יוסי טוען שעינת חתומה על הסכם ממון דבר שמשאיר כמעט את כל הרכוש עימו. לדעתו, עינת לא זכאית לחלקה ברכוש, שמימלא מעולם לא היה שייך לה.
לאור האמור, עינת שאלה את דעתי בדבר.
להלן תשובתי:
1. עינת הייתה בהריון ותחת לחץ להתחתן עם יוסי.
2. יוסי שהיה מודע למצבה של עינת הסכים להתחתן עימה רק אם זו האחרונה תחתום על הסכם ממון המשרת אותו.
מכאן אנו למדים שעינת לא בהכרח חתמה על הסכם הממון מרצונה החופשי; נראה כי יוסי הוא שכפה על עינת לחתום על הסכם הממון.
משמעות הדבר, לעינת עומדת הטענה( אם כי לא קלה) כי החוזה נחתם בכפיה, על פי חוק החוזים- חוזה שנחתם בכפיה פסול.
